המאמר, שפורסם בשרת ההדפסות המוקדמות arXiv ונכתב בין היתר בידי חוקרים מהמכון לקוונטים פתוחים (Open Quantum Institute) שמתארח ב-CERN, מסכם מחקר קיים. הוא מכסה תורת המספרים, אופטימיזציה, הסקה סטטיסטית, סימולציה קוונטית, אלגברה לינארית וניתוח מבנים בנתונים, עם יישומים אפשריים בכימיה, בחומרים, בעיבוד אותות ובפיצוח הצפנה. רמת הראיות והבשלות שונה מאוד בין הבעיות.
החוקרים מתמקדים בהאצות גדולות מריבועיות, כי לדבריהם זה הסף שכנראה יידרש כדי לכסות את עלויות התפעול הגבוהות של המחשבים הקוונטיים הראשונים עם תיקון שגיאות. האצה ריבועית פירושה, למשל, אלף צעדים במקום מיליון, אבל לא בהכרח סיום מהיר פי אלף, כי כל צעד קוונטי יקר יותר.
לפי The Quantum Insider, המאמר מזהיר שיתרון תיאורטי אינו מבטיח תוצאה מהירה יותר בפועל: הכנת הנתונים, תיקון השגיאות וקריאת התוצאות עלולים למחוק את החיסכון. ההשוואה היא מול השיטות הקלאסיות הטובות ביותר הידועות היום, שעשויות להשתפר, והחוקרים ממליצים להתחיל ממשימות שבהן היתרון הקוונטי כבר נתמך היטב.