אשכל הציג את האסטרטגיה בשבוע ה-AI והסייבר באוניברסיטת תל אביב. לדבריו, בתוך חמש עד שבע שנים מערכות חיוניות כמו אנרגיה, מים ובריאות יסתמכו יותר ויותר על AI, ותלות בחברות זרות במודלים ובתשתית עלולה לחשוף מדינות לאינטרסים מסחריים ולשיבושים בגישה. "אם זה לא ה-AI שלך, אין לך שליטה על המדינה שלך", אמר. לפי התוכנית, ישראל לא תפתח הכול לבד, אלא תשמור על שליטה ברכיבים קריטיים ותעבוד עם שותפים בינלאומיים.
היעד הוא כ-300 אלף מעבדים גרפיים: 100 אלף לצרכים מקומיים באקדמיה, בממשלה, בביטחון ובסטארט-אפים, ו-200 אלף לחברות טכנולוגיה ולדאטה סנטרים. לשם כך נדרשים כ-2 ג'יגה-וואט של קיבולת חשמל לתשתית AI, לדאטה סנטרים ולייצור שבבים, בזמן שרשת החשמל כבר נמצאת תחת לחץ גובר מצד דאטה סנטרים. יעד מרכזי נוסף הוא מודל בסיס ישראלי מתקדם; לדברי אשכל, אפשר לבנות אותו בשיתוף עם מדינות שמתמודדות עם אתגרים דומים.
ישראל פרסמה גם מכרז להקמת מחשב קוונטי לאומי שייבנה בארץ, והקימה את המכון הלאומי ל-AI מוכוון השפעה, שיקדם יישומים בבריאות, בחינוך ובתחבורה. היקף ההשקעה הנדרש ולוחות הזמנים לא פורטו בדיווח.